שער השמים |חיליק אברג'ל

בית אל היוותה במשך הדורות מוקד משיכה לתרבויות שונות שראו בה מקום מקודש. אפילו אנגליה וסקוטלנד הסתכסכו בעקבותיה

בספר בראשית מרובים החלומות. זהו ספר החולמים וספר החלומות. תרדמה נופלת על אברהם בברית בין הבתרים, הקב“ה נגלה בחלום הלילה לאבימלךפרעה חולם על היאור וגם בפרשתנו חלום יעקב היוצא לחרן.

תכלית השפלות

ההשוואה בין הבטחת הקב“ה לאברהם לדברי אלוהים ליעקב בחלומו מלמדת על הבדל משמעותי בין ההבטחות והדמויות. לאברהם נאמר (יג, טז) “וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ“, אך לעומת זאת, ליעקב נאמר רק (כח, יד) “וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ“. ספורנו, ספק במליצה ספק לא, מפרש: “אַחַר שֶׁיִּהְיֶה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ…. וְזֶה שֶׁיִּהְיוּ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, אָז תִּפְרץ אֶת כָּל הַגְּבוּלות".

מקומו של החלום, בית אל, זוכה להתייחסות מיוחדת בכתובים. מפרשים שונים עסקו בשאלת האבן – אחת או הרבה – זאת לאור הסתירה בפסוקים (כח, יא): "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם", לעומת (כח, ב): "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה". התלמוד (חולין צא, ב) מיישב כך: "אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו. תנא וכולן נבלעו באחד“. כך גם רש“י: “מיד עשאן הקב“ה אבן אחת“. אבן עזרא לעומתו מפרש: “מאבני המקום – טעמו אחת מאבני המקום“.

המקורות השונים הצביעו בדרך הדרש על מקום הלינה והחלום. המדרש (בראשית רבה סח ט) מציין את מקום החלום בהר המוריה: “מַהוּ וַיִּפְגַּע? צַלִּי, בַּמָּקוֹם, צַלִּי בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ". בהתאם לשיטתם, השומרונים זיהו את בית אל בהר גריזים על פי הפסוק (כח, ז): "אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱ־לֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". ואולם, בספרות החיצונית בקומראן לא הותירו מקום לספק באשר למקום בית המקדש. כשיעקב חוזר עם בניו ונשיו לארץ שוב מתגלה אליו הקב“ה בבית אל (לה, ט): “וַיֵּרָא אֱ־לֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם". את דברי הקב"ה אליו שם מתארת ספרות קומראן (ספר היובלים לב, כז): "לא תבנה את המקום הזה, ולא תעשה מקדש עולמים, ולא ישכון פה כי לא זה המקום".

אף על פי כן, ברבות הימים, בעת פיצול הממלכה מציב ירבעם בן נבט עגל בבית אל (מלכים א יב, כח־ל): "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדן. וַיְּהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת".

על המקום המקודש לבני ישראל, מקום חלום יעקב, מונח מקום פולחני חדש־ישן. הנביא ירמיהו (מח, יג) מגנה את היות בית אל מקום קדוש: "וּבֹשׁ מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם“. הושע מחליף את שמה של בית אל המקודשת לשם גנאי – "בית און" (ד, טו).

מקום המקדש

בית אל מוזכרת פעמים רבות בתנ“ך. פעם נוספת, מלבד פרשתנו, מופיע שם העיר בסמיכות לעיר לוז (שופטים א, כג). היה זה אדוארד רובינסון שזיהה את בית אל הקדומה בשנת 1838 עם הכפר ביתין בעקבות שימור השם והקשר הגיאוגרפי לנחלת שבט בנימין. הכפר נמצא על כביש 60 החדש, כקילומטר וחצי צפונית לצומת גבעת אסף. ממערב לכביש ניתן לראות מגדל גדול בשדה. זהו בורג‘ ביתין. בשנות השלושים גילה הארכיאולוג אולברייט את חומת העיר הכנענית והישראלית. האתר נחפר בשנות הארבעים והשישים והתגלו בו סממני פולחן, חותמות, סכיני צור ושרידי חומות. בורג‘ ביתין הוא שריד המבצר הצלבני והכנסייה הביזנטית שהוקמה על מקום חלום יעקב ושמרה על דרך האבות הצמודה לכביש עוקף רמאללה בן זמננו.

אבני בית אל היוו מוקד עניין ומשיכה לנביאים, לנסיכים ולמלכים. האבנים שתחת ראשו של יעקב מבית אל היו מוקד סכסוך בין אנגליה לסקוטלנד, כאשר האחרונה הכתירה במהלך ימי הביניים מלכים על גביהן. בשנת 1296 נכבשה סקוטלנד בידי האנגלים והאבן הועברה לכנסייה הגדולה בווסטמינסטר, לונדון. ב־1996, לאחר הבטחות חוזרות ונשנות ואפילו גנֵבה אחת, חזרה האבן למקומה והיא מונחת במבצר אדינבורו.

 חיליק אברג'ל הוא מדריך טיולים המתמקד בהדרכות בהרי יהודה והשומרון ועוסק בהכשרת מדריכים ומורי דרך

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ו כסלו תשע"ה, 28.11.2014